לאורך דורי דורות תכשיטים יצגו אנשים ואת התרבות שיצרה אותם- מאמונות הדתיות להצהרות על מעמד חברתי. אחד האוצרות העתיקים והמפורסמים ביותר שקיימים כיום היו שייכים לפרעה המצרי תות אנך אמון. הצורפים המצריים היו בעלי מקצוע מיומנים ביותר שכיסו את המומיה עם כמות גדולה של זהב ויהלומים. בין הקישוטים שנמצאו בקבר היו שרשרות, קמעות, תליונים, צמידים, עגילים, וטבעות בסגנון האופייני של אותו זמן. התכשיטים המצריים היו סמליים וסימטריים מאוד והיו בעלי משמעויות דתיות ומיסטיות. חלק מהסמלים בתכשיטים שלהם היו החיפושית (חיפושית גדולה), פרח לוטוס, בז, ונחש.
יון
לתכשיטים היתה צורת אמנות משלהם. הסגנון היווני העתיק של תכשיטים שימשו כפסלים מיניאטוריים קלאסיים יותר מאשר אובייקטים לקישוט. הדמות האנושית, גם הזכר וגם הנקבה,
דמויות מיתולוגיות וסצנות גבורה שלמות היו מוטיבים פופולריים בטבעות, עגילים, תליונים וצורות אחרות של תכשיטים. ככל שיצרו יותר פסלים כך המיומנות והטכניקההשתפרו,והתכשיטים היווניים הפכו להיות מאוד מפורטים ובסופו של דבר נהיו יצירות אומנות. דוגמה אחת היא עגיל שיש בה סצנה שלמה של נהג וסוסי מרכבה. רומא כוח ועושר. ברומא העתיקה התכשיטים היו בהתחלה שמורים רק למעמדות חברתיות גבוהות. אבל כמו בכל מסחר ועושר באימפריה גדלה,התכשיטים נהפכו לזמינים לכל מעמדות האזרחים. הרומאיים השתמשו בסגנונות מתרבויות קודמות והוסיפו נושאים משלהם. עם המשך שגשוג האימפריה, התכשיטים הפכו לגדולים יותר וראוותניים יותר. כמו כן הם התחילו להשתמש ביותר אבנים צבעוניות מהתרבויות הקודמות שבהם טופז,אמרלד,אבני אודם,אבני ספיר ופנינים. בימי ביניים חזרה לפשטות. לאחר נפילתה של האימפרייה הרומאית סגנון התכשיטים החל להשתנות ולהתרחק מסמלים המתארים מיתולוגיות וסצנות גבורה ולהתקרב יותר לצד המשמש לקישוט הגוף. הסגנון בתקופה זו הרבה יותר פשוט מתרבויות קודמות. שרשרות צברו פופולריות ותכשיטים שימשו לקישוט גם לשיער ולבגדים.ובנוסף, תכשיטים שימשו לעתים קרובות בטקסים דתיים. הרנסנס בתקופת הרנסנס, התכשיטים הפכו שוב ליצירות אומנות. היכולת האמנותית של אומנים לתת פירוש לתכשיט הפכו את התכשיט ליצירות אומנות ובכך העניקו לו ערך גבוה שאינו מייצג את הערך הכספי של אבני החן והמתכות היקרות שממנה עשויה האומנות. התכשיטים זכו לפופולריות שמעולם לא הייתה עד אותו זמן,ונשים וגם גברים ניסו לעלות זה על זה בתצוגות מפוארות של אבני חן וזהב. העשירים היו מעטרים אפילו את הכובעים והבגדים שלהם עם אבני חן גדולות וצבעוניות. המאה ה-17 כבד, כבד מאוד. המאה ה-17 ראתה שיפורים טכניים בחיתוך של אבנים יקרות שחיזקו את הפופולריות של אבני החן. סידורי פרחים יפים היו באופנה בשלב זה ונכנסו לעיצוב התכשיטים. קישוטי זהב רבים שימשו ליצירת פרחים צבעוניים ואחר כך גם יהלומים ואבני חן צבעוניות. התכשיטים הפעם היו מאוד גדולים ומאוד כבדים,ולא נועדו ללבישה. המאה ה-18 כמויות עצומות של יהלומים ברזילאים יובאו לאירופה בשלב זה,ונהנו מפופולריות רבה. מאז טכניקות חיתוך האבנים היקרות השתפרו באופן דרמטי,ונהפכו לשיגרה בכדי להציג את האבנים באופן נקי ככל שאפשר. תכשיטים היו יותר קלים ונוחים ללבישה. לאנשים סוף סוף היתה הזדמנות להשוויץ בניצוץ והיופי של היהלומים והאבנים היקרות שבבעלותם. המאה ה-19 המהפכה התעשייתית הביאה לשינוי עצום בעולם כולו – וכמובן גם בתכשיטים. הייצור ההמוני הפף את התכשיטים לזמינים לכל השכבות החברתיות. בפעם הראשונה יצרו תכשיטים בכמות רבה ובמחירים גם למעמד הבינוני והנמוך, שכעת יכלו להרשות לעצמם זאת. האיכות והמחיר של אבני החן גם השתפרה וכך אפילו העניים ביותר יכלו ליהנות מטבעות יפות תליונים ותכשיטים אחרים שלא יכלו להרשות לעצמם בעבר. המאה ה-20 וכיום כיום, תכשיטים מגיעים בטעמים רבים ושונים. לא משנה מי אתה או מה הטעם והתקציב שלך,אתה יכול להשיג תכשיטים בסגנון ועיצוב אישי שלך. במאה ה-20, בגדים אופנתיים סוף סוף זכו להערכה והתכשיטים התשלבו ביחד עם אופנת הבגדים. עכשיו התכשיטים והבגדים הפכו לאחד. אי אפשר אחד ללא השני. יש יותר מקום ליצירתיות ולאישיות מאי פעם. ממראה קלאסי לעיצוב של פירסינג מגניב ואולטרה מודרני לגוף. כל מה שאתה מצליח לדמיין,כנראה שאפשר להשיג.