אולי לשם שינוי תכינו את טבעות הנישואים שלכם מקנבוס ובמבוק,או תשימו את טבעות הנישואים בחתונה ברגליים במקום בידיים –אל תצחקו כי ישנם מקומות בעולם שזה מה שנוהגים אנשי המקום עד היום,אז אתם שואלים איפה עושים מנהגים מוזרים אלה?
באזורים מסוימים בהודו,'טבעת הנישואין' נמצאת בבוהן האישה במהלך הטקס. במערב בנגל, צמיד עשוי מברזל היה ניתן לנשים במקום טבעות נישואים.
בצרפת, מנהג נפוץ הוא להחליף טבעת נישואים שכוללת שלוש טבעות שזורות. שלוש הטבעות סימלו אמונה,תקווה ואהבה. בטורקיה,טבעות הנישואין היא עניין תמוה (פשוטו כמשמעו).הטבעות מורכבות מטבעות ברזל רבות שיש לסדר אותם בסדר מסוים כדי ליצור טבעת אחת. גברים טורקיים היו נותנים את הפאזל לכלתם כדי שיוכלו לפתור את הפאזל.
במשך הדורות,חילופי טבעות סימלו איחוד. בעוד זוג מקווים שזוגיות שלהם תימשך לנצח,טבעות הנישואים היו מחזיקות לזמן קצר מאוד. זאת מכיוון שהטבעות הראשונות היו עשויות מקנבוס או במבוק, ולא היו בדיוק מגיעות עם אחריות לכל חיים. האנשים החכמים שהיו בעלי יכולת ההמצאה, פנו לשנהב או לעצם ואופנת הטבעת הפכה לעמידה יותר.
הרומאיים הם שהציגו את רעיון טבעת ממתכת,כלומר פליז או נחושת. ומעשה הנתינה וקבלת הטבעת היה מחייב מבחינה משפטית,והופך את האישה לרכוש הגבר. כנראה שפמיניזם לא היתה תנועה חזקה בתקופה הרומית.
נתינת טבעות זהב או כסף לכלה הראו שהגבר סומך על אישתו בכך שהוא מפקיד לה רכוש יקר ערך. מי שבאמת רצה להראות "אמון מלא" בכלתו היה מעצב את הטבעת כמפתח שהיה פותח בפני הגברת החדשה את ביתה החדש כאשר אדוניה נשאו אותה בזרועותיו.
טבעות חתונה אינם רק כדי 'לחתום על העסקה' או 'קנה את אשתך' – כמה תרבויות האמינו שהם יכולות לנבא את העתיד ולהביא מזל טוב או רע.
האיריים האמינו שהטבעת הייתה מביאה מזל רע לזוג אם הטבעת אינה עשויה מזהב. אמונות טפלות אחרות אמרו שאם הטבעת הייתה אדוקה מדי – אחד מבני הזוג סובל מקנאה עצומה בבן זוגו. ומצד שני, אם הטבעת הייתה רופפת מדי, פירוש הדבר היה שהזוג בסכנת הפרדות.
ההיסטוריה,המיתוסים והמסורת של טבעות חתונה. מאנשי המערות לנורמה תרבותית,גלו את הסודות, המיתוסים והאבנים ההיסטוריות שהופכות את טבעות הנישואים – לטבעות היהלום של החיים.
ברוב טקסי הנישואים של המדינות המערביות,טבעת נישואים עשויה ממתכת יקרה כמו זהב או פלטינה ויכולה לכלול גם אבני חן יקרות. אבל זה לא תמיד היה כך. בעבר, לא היו מחליפים טבעות במהלך הטקס, אלא במשהו הרבה יותר מוחשי … כסף. במקום המילים "בטבעת זו תיהיה לי לאישה "היו אומרים " בזהב וכסף זה שאני נותן לך תיהיה לי לאשה", ולאחר מכן החתן היה מוסר ארנק עור מלא במטבעות זהב וכסף לכלה.
אולי לשם שינוי תכינו את טבעות הנישואים שלכם מקנבוס ובמבוק,או תשימו את טבעות הנישואים בחתונה ברגליים במקום בידיים –אל תצחקו כי ישנם מקומות בעולם שזה מה שנוהגים אנשי המקום עד היום,אז אתם שואלים איפה עושים מנהגים מוזרים אלה?
באזורים מסוימים בהודו,'טבעת הנישואין' נמצאת בבוהן האישה במהלך הטקס. במערב בנגל, צמיד עשוי מברזל היה ניתן לנשים במקום טבעות נישואים.
בצרפת, מנהג נפוץ הוא להחליף טבעת נישואים שכוללת שלוש טבעות שזורות. שלוש הטבעות סימלו אמונה,תקווה ואהבה. בטורקיה,טבעות הנישואין היא עניין תמוה (פשוטו כמשמעו).הטבעות מורכבות מטבעות ברזל רבות שיש לסדר אותם בסדר מסוים כדי ליצור טבעת אחת. גברים טורקיים היו נותנים את הפאזל לכלתם כדי שיוכלו לפתור את הפאזל.
במשך הדורות,חילופי טבעות סימלו איחוד. בעוד זוג מקווים שזוגיות שלהם תימשך לנצח,טבעות הנישואים היו מחזיקות לזמן קצר מאוד. זאת מכיוון שהטבעות הראשונות היו עשויות מקנבוס או במבוק, ולא היו בדיוק מגיעות עם אחריות לכל חיים. האנשים החכמים שהיו בעלי יכולת ההמצאה, פנו לשנהב או לעצם ואופנת הטבעת הפכה לעמידה יותר.
הרומאיים הם שהציגו את רעיון טבעת ממתכת,כלומר פליז או נחושת. ומעשה הנתינה וקבלת הטבעת היה מחייב מבחינה משפטית,והופך את האישה לרכוש הגבר. כנראה שפמיניזם לא היתה תנועה חזקה בתקופה הרומית.
נתינת טבעות זהב או כסף לכלה הראו שהגבר סומך על אישתו בכך שהוא מפקיד לה רכוש יקר ערך. מי שבאמת רצה להראות "אמון מלא" בכלתו היה מעצב את הטבעת כמפתח שהיה פותח בפני הגברת החדשה את ביתה החדש כאשר אדוניה נשאו אותה בזרועותיו.
טבעות חתונה אינם רק כדי 'לחתום על העסקה' או 'קנה את אשתך' – כמה תרבויות האמינו שהם יכולות לנבא את העתיד ולהביא מזל טוב או רע.
האיריים האמינו שהטבעת הייתה מביאה מזל רע לזוג אם הטבעת אינה עשויה מזהב. אמונות טפלות אחרות אמרו שאם הטבעת הייתה אדוקה מדי – אחד מבני הזוג סובל מקנאה עצומה בבן זוגו. ומצד שני, אם הטבעת הייתה רופפת מדי, פירוש הדבר היה שהזוג בסכנת הפרדות.
אולי לשם שינוי תכינו את טבעות הנישואים שלכם מקנבוס ובמבוק,או תשימו את טבעות הנישואים בחתונה ברגליים במקום בידיים –אל תצחקו כי ישנם מקומות בעולם שזה מה שנוהגים אנשי המקום עד היום,אז אתם שואלים איפה עושים מנהגים מוזרים אלה?
באזורים מסוימים בהודו,'טבעת הנישואין' נמצאת בבוהן האישה במהלך הטקס. במערב בנגל, צמיד עשוי מברזל היה ניתן לנשים במקום טבעות נישואים.
בצרפת, מנהג נפוץ הוא להחליף טבעת נישואים שכוללת שלוש טבעות שזורות. שלוש הטבעות סימלו אמונה,תקווה ואהבה. בטורקיה,טבעות הנישואין היא עניין תמוה (פשוטו כמשמעו).הטבעות מורכבות מטבעות ברזל רבות שיש לסדר אותם בסדר מסוים כדי ליצור טבעת אחת. גברים טורקיים היו נותנים את הפאזל לכלתם כדי שיוכלו לפתור את הפאזל.
במשך הדורות,חילופי טבעות סימלו איחוד. בעוד זוג מקווים שזוגיות שלהם תימשך לנצח,טבעות הנישואים היו מחזיקות לזמן קצר מאוד. זאת מכיוון שהטבעות הראשונות היו עשויות מקנבוס או במבוק, ולא היו בדיוק מגיעות עם אחריות לכל חיים. האנשים החכמים שהיו בעלי יכולת ההמצאה, פנו לשנהב או לעצם ואופנת הטבעת הפכה לעמידה יותר.
הרומאיים הם שהציגו את רעיון טבעת ממתכת,כלומר פליז או נחושת. ומעשה הנתינה וקבלת הטבעת היה מחייב מבחינה משפטית,והופך את האישה לרכוש הגבר. כנראה שפמיניזם לא היתה תנועה חזקה בתקופה הרומית.
נתינת טבעות זהב או כסף לכלה הראו שהגבר סומך על אישתו בכך שהוא מפקיד לה רכוש יקר ערך. מי שבאמת רצה להראות "אמון מלא" בכלתו היה מעצב את הטבעת כמפתח שהיה פותח בפני הגברת החדשה את ביתה החדש כאשר אדוניה נשאו אותה בזרועותיו.
טבעות חתונה אינם רק כדי 'לחתום על העסקה' או 'קנה את אשתך' – כמה תרבויות האמינו שהם יכולות לנבא את העתיד ולהביא מזל טוב או רע.
האיריים האמינו שהטבעת הייתה מביאה מזל רע לזוג אם הטבעת אינה עשויה מזהב. אמונות טפלות אחרות אמרו שאם הטבעת הייתה אדוקה מדי – אחד מבני הזוג סובל מקנאה עצומה בבן זוגו. ומצד שני, אם הטבעת הייתה רופפת מדי, פירוש הדבר היה שהזוג בסכנת הפרדות.